יום השוק הוא ביום שני!

לאחר ארוחת בוקר נוספת מבית היוצר של מריו התחלנו בירידה ארוכה לכיוון הכפר שממנו נלקחנו עם 4X4 בחזרה ל- Ambalavao לאורך הירידה ראינו ציפורים ולטאות שונות

ואפילו חומט.

כשהגענו לג'יפ נפרדנו ממנה ומהסבלים ובתור שי השארנו לה קופסה של ויטמין C שהבאנו לטיול. היא מאוד התרגשה.
הזוג הבריטי תפס איתנו טרמפ בג'יפ והיה נחמד לקשקש עם עוד vasa (בייחוד עם כאלו עם מבטא בריטי).
כשהגענו למסעדה בה קבענו עם הנהג שלנו היינו כל כך מסריחים שאפילו המקומיים התרחקו מאיתנו. אכלנו צהריים (וכבר התגעגענו למטעמים של מריו), נפגשנו עם אלן הנהג באיחוד מרגש (מסתבר שהוא יצא מטנה, עיר הבירה, ב- 3 לפנות בוקר כדי להספיק להגיע לפגישה) ויצאנו לשמורת Anja הסמוכה ל- Ambalavao. מדובר בשמורה פרטית בה מטפחים למורים מסוג ring tailed, וכמו כן, מיני זיקיות וציפורים.

הלמורים הורגלו לקרבת בני אדם, ולכן הם לא פוחדים מהם, ונינה החליטה לבחון את ההיפותיזה הזאת עד הסוף וגילתה מהו המרחק המינימלי שבו הלמורים ממשיכים בענייניהם (או שמא היה זה ריח הזיעה והמדורה מהטרק?). פגשנו מספר משפחות עם למורונים קטנים שקיפצו בין הענפים לאמהותיהם ובאופן כללי הצטיינו בחמידות יתר.

ולמי שעוד לא שבע מסרטוני למורים, הרי לכם סרטון נוסף:

משם יצאנו ל- Ranomafana. זוהי שמורת טבע גדולה שמכילה חלקים נרחבים של יער גשם שעוד לא הושמד במדגסקר (primary forest), וחלק שהושמד והשתקם אחרי הקמת השמורה (secondary forest). בדרך עברנו במספר עיירות והתעניינו במשמעות השם שלהן. הנהג שלנו שמח לענות על כל שאלה והצטיין כאשר הסביר לגבי אחת העיירות (שלא הצלחנו לקלוט או לשחזר את שמה) שמשמעות שמה "יום השוק הוא יום שני". תהינו מה קורה אם יחליטו להעביר את השוק ליום אחר...
הגענו ל- Ranomafana באזור שבע בערב, מותשים (אנחנו אחרי 3 ימי הליכה ואלן אחרי 17 שעות נהיגה) וקרסנו למיטות.