יער גשם הוא המקום המגוון ביותר מבחינת מיני צמחים ובעלי חיים, מלא צמחייה ואפשר להעביר חיים שלמים בניסיון לראות רק קמצוץ קטן ממה שיש לו להציע. בקיצור, גן עדן לחובבי טבע. אבל יש אותיות קטנות בחוזה (למעשה הן מופיעות כבר בכותרת ולא יפתיעו את הקורא הנבון): ממש ממש רטוב שם.
מסתבר שפתחנו רשמית את העונה הגשומה באיזור. קמנו לבוקר ערפילי כשהגשם מתחזק ונחלש לפרקים אך לא עוצר ליותר מכמה דקות.
זה לא הפריע לנו לצאת לחקור את היער בניצוחו של מדריך בשם אמיל, שהתברר כמציאה של אלן הנהג, והוא גם היה המדריך הראשון בשמורה כשרק הוקמה, ומכיר כל עלה ואבן. בנוסף, הוא עוזר במחקר של היער ואף מצא זן חדש של צפרדע ושל נחש שנקראים על שמו (!!!).
הלכנו ב- secondary forest כשכל כמה צעדים המדריך הסביר לנו פרט חדש ומעניין על הצמחיה ובעלי החיים, וגם הצלחנו לראות ארבעה זנים של למורים, שלושה מהם לראשונה בטיול. בהצלחה תפסנו את ה- golden bamboo lemur שהדיאטה שלו מבוססת על סוג רעיל במיוחד של במבוק שמכיל ריכוז גבוה של ציאניד (בעקבות המפגש דורי חש הקלה רבה שלא ידרש לספק פינגווינים למרות הכל).
לאחר מכן פגשנו את ה- greater bamboo lemur הנדיר, שלפני 20 שנה חשבו שהוא נכחד, אך גילו אותו מחדש, וכעת המין מכיל ככל הנראה מספר עשרות פריטים בלבד.
בנוסף פגשנו את ה- red bellied lemur שיוכתר כלמור החמוד ביותר בכל הטיול.
הפרענו לו מעט בזמן ארוחת הצהריים שלו שהתבססה על פרחי היביסקוס שגם קצת נתקעו לו בשיניים (יש חוט דנטלי ללמורים?).
לבסוף ביציאה הספקנו גם להעיף מבט בעוד קבוצת red fronted brown lemurs שכבר פגשנו בעבר.
יצאנו מהשמורה רטובים ונלהבים, למרות שדורי באקט אקרובטי שכיח למדי הצליח להחליק לתוך בוץ סמיך וללכלך את המכנסיים והתיק, וזאת לאחר אזהרה מפורשת של המדריך לגבי מדרגה רטובה וחלקה. התייבשנו בחדר, וסוף סוף הצלחנו להכין את ה- backcountry המיוחל שהבאנו מניו-זילנד,
אותו אכלנו (בנוהל) בסיפוק רב עם המכסים של הדיאודורנטים, וקינחנו בפירות (אננס ובננה) מהשוק המקומי.
כשהחלטנו שהתייבשנו מספיק יצאנו לבחון אטרקציה מקומית בהמלצת הנהג (ועל שמה נקרא המקום), והיא בריכת מים חמים הנובעים במעיין חם מתוך האדמה (משמעות השם ranomafana הינו מים חמים). טבלנו בבריכה יחד עם כל עשירי טנה והאיזור, ובהיותנו ה- vasa הכמעט יחידים בבריכה, משכנו לא מעט מבטים (בייחוד הרעמה של דורי, שכידוע לא נמצאת על הראש).
חזרנו מהבריכה ברגל בגשם השוטף וכמובן ששוב היינו רטובים לחלוטין והיוונו אטרקציה לעוברי האורח. לאחר שהתקלחנו בשנית והתייבשנו הוחלט שלא הגיוני להישאר יבשים זמן כה רב ביער גשם, ויצאנו שוב, הפעם לסיור לילי בעקבות המינים הפעילים בחושך, שוב בניצוחו של אמיל. אמיל אמר לנו בצהריים שבחמש וחצי יש לנו פגישה עם ה- rufus mouse lemur. אנחנו כמובן חשבנו שהוא צוחק, אבל ה- mouse lemur לא אכזב והתייצב לפגישה בזמן (קצת עזרה הבננה שמרחו המדריכים על העצים באיזור). כך יצא לנו לראות אותו ממש מקרוב ובאור יחסי.
אחר כך, ראינו גם מיני זיקיות בזמן החלפת צבעים,
צפרדעים מגניבות
ועכבישה ענקית צהובה שסופר עליה שהזכר שומר ממנה מרחק כי לפעמים היא נוטה לבלבל אותו עם אוכל.
 |
| blue-legged chameleon |
 |
| עוד זיקית |
נפרדנו מאמיל לאחר לחיצות ידיים, דברי תודה וטיפ שמן. וחזרנו (רטובים, שוב) למלון לערב של אריזות בתקווה שהחשמל לא יכבה כמו בערב הקודם, בו ישבנו לא מעט לאור נרות, מה שכנראה היה רגיל למדי במלון. קינחנו בתירס וטונה מקופסאות השימורים שנותרו, ומכסי הדיאודורנט לא אכזבו גם הפעם (הטונה כן...).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה