מה למור יותר - רך או קופץ?

היום עבר בסימן למורים. התחלנו בסיור בשמורה (Mantadia) בו ראינו את האינדרי-אינדרי (במלגשית - "הנה הנה") - הלמור הגדול ביותר.

הוא גם קורא קריאת "אני פה, זה השטח שלי ואל תתקרבו" חזקה ביותר שנשמעת היטב בכל היער. ראינו גם תינוק קטן שעושה את צעדיו הראשונים, או ליתר דיוק את קפיצותיו הראשונות בין הענפים.

זה היה מאוד מרגש. ויש גם סרטון (נא להפעיל רמקולים כדי להתרשם מהדציבלים של היצור המקסים...)

חוץ מזה, ראינו את ה- diademed sifaka  בעלת הבטן הכתומה. נתקלנו במשפחה שלמה שליקטה לה פירות בצמרות העצים וניתרה להנאתה ביניהן.

לבסוף ראינו גם חתיכה של זוג של Woolly, שישנו מקורבלים על ענף של עץ. חוץ מזה ראינו גם כמה זיקיות, geckos ונחש גדול מסוג boa constrictor - בגרסה המדגסקרית שלו, כנחש עצים - שנמנם להנאתו דווקא על הקרקע (בכל זאת, הוא לא עובד בשבת).
בזאת סיימנו את הסיור והנהג כבר פנה להחזיר אותנו לכיוון טנה, כאשר שכנענו אותו לעבור גם בפארק Vacona שבו על אי מלאכותי קטן שחררו כמה עשרות למורים שחיו בשבי כל חייהם, ולכן לא פוחדים מבני אדם. זו הזדמנות להלך בין העצים כשבכיסך בננות ולראות את הלמורים מסתערים מכל עבר (כולל מלמעלה), קופצים עליך ומנסים לגנוב ממך בננות (וגם מצליחים). דורי היווה מטרה מצויינת כיוון שבתיק שעל גבו היה מאגר בננות שיועד לקרובי משפחתם הרחוקים של הלמורים (אנחנו) לארוחת הבוקר של יום המחרת. שם פגשנו את ה- bamboo lemur שהיה הכי ביישן אבל ללא ספק זכה בתואר הלמור החינני (לא כולל את ה- mouse lemur שראינו אתמול).

בנוסף פגשנו את ה- black and white ruffed lemur שהיה פרוותי ברמה שלא ניתן לתאר במילים וגילה אקרובטיות מרשימה בצורה בה נתלה עם הראש מטה על הענף ושלח ידיים לבננות שהחזקנו.

היו שם גם כמה משפחות של brown lemur שבחוצפתם הרבה קפצו עלינו ללא הפסקות וראו בנו פלטפורמה נוחה לעבור מן הקרקע לעצים, ובמיוחד מצאו בשיער של נינה נקודת אחיזה אהובה במיוחד.

למזלנו (ויש שיגידו שחישבנו את זה מראש) גם הלמורים הנ"ל בדיוק בשלב בו הם סוחבים את הקטנטנים על הבטן...

נציין גם שלאי הגענו בקנו מיוחד בשייט של כ- 10 מטרים שלמים. מסתבר שהלמורים לא אוהבים מים, מה שהופך את האי למחסום עבורם.
סיכמנו את החוויה בסרטון שיהיה מועמד לאוסקר בקטגוריית למורים:

לאחר האכלת הלמורים

נסענו להאכיל את עצמנו במסעדת תיירים שאפילו הייתה טעימה, ולאחר מכן המשכנו לטנה לבית המלון המפואר שבו אנחנו מבלים את הלילה הקצר ביותר לצערנו, משום שמחר בארבע ורבע כבר נצא לכיוון שדה התעופה למערב האי.