Mura-Mura

מסתבר שהטיסה ל- Toliara הוקדמה במספר שעות (בדומה לטיסתנו הראשונה). נו טוב, Air madagascar. הגענו לשדה והפעם לא נאלצנו לעבור שום שיקוף ולאחר רבע שעה כבר היינו בחדר ההמתנה למטוס. שם פגשנו זוג בריטים קשישים חביבים עם מבטא בריטי מעורר קנאה וקשקשנו קצת, וכן ראינו כמה מהמטיילים מ- alee de turistes של אתמול. נינה כבר פינטזה על הקרואסון והתה שחילקו לנו בטיסה הקודמת ודורי פינטז להשלים קצת שעות שינה מלילה קצר מדי. הטיסה עברה חלק והקברניטו טרח לעדכן אותנו באמצע במזג האוויר בחוץ (מינוס 3 מעלות צלזיוס), מהירות הרוח, וכמה היא משפיעה על מהירות הטיסה (אולי כדי להסביר עיכוב של חצי שעה...).
בטוליאר חיכה לנו נהג חדש שנשכר להביא אותנו ליעד הבא - Ifaty. מדובר במלון פסטורלי על חוף האוקינוס עם נוף לים (האם זה פוסל אותו מהתואר פסטורלי? נו שוין), בקרבת פארק באובבים ושונית אלמוגים. עצרנו בטוליאר לקנות מים ולהחליף כסף והתרשמנו מהעיר לטובה (אפילו יש בה סופרמרקט!), והמשכנו למלון, תוך כדי שיחה של נינה בצרפתית שוטפת (אני לא זוכרת איך אומרים "כמה זמן תיקח הנסיעה?" אז נחכה שנצא ואז אני אשאל "מתי מגיעים?") עם הנהג.
במלון קדמו את פנינו עם מיץ פירות קר ואסתטי להפליא וחדר עם נוף לים, ובעיקר - אוירת זולה טהורה.

נכנסנו ישר למצב הרוח המתאים, ובילינו את שארית היום בקריאת самсон (הספר התורן ברוסית) על מרפסת החדר שלנו, שיטוט על החוף, ארוחת צהריים משביעה (וטעימה!!! לראשונה במדגסקר) במלון (נינה התפרעה עם קלמרי - אם סבתא טובה שואלת, זה היה גפילטע פיש),

גפילטע פיש מדגסקרי מצוי

וקינחנו בקוקטייל לאור השקיעה. רב המלצרים (והמלצר היחיד) פינק אותנו בקוקטייל קוקוס עם רום ועוד משהו עם פירות שישר עלה לדורי לראש, כך שהמטרה הושגה.

 למחר קבענו טיול בשמורת הבאובבים ושחיה עם שנורקל בשונית האלמוגים.