התעוררנו בשש לאחר עוד לילה רווי שינה, התארגנו בניחותא וישבנו לקרוא ספר ברוסית בציפיה לנהג שצריך לאסוף אותנו. אז הגיע הבחור המוזר, behava, אשר הוביל אותנו אתמול ל- Reniala. לקח לנו זמן להבין מה הוא רוצה, ולבסוף הבנו שהוא רוצה שנביא לו חולצה כ- cadeau. כך דורי נאלץ להיפרד מאחת מחולצותיו... אחר כך ישבנו עוד קצת, ייבשנו בגדים מהכביסה שלפני יומיים, חיכינו עוד קצת... ואף אחד לא בא. לבסוף בסביבות אחת עשרה החלטנו לפנות לבעל המלון בבקשה לעזור לנו לאתר את הנהג. הנ"ל נענה בשמחה ולאחר שדיבר עם בלאזה הסתבר שהיינו אמורים לפגוש את הנהג ב- Toliar ולא במלון, לשם יקח אותנו נהג מקומי. וכך היה... לאחר בלבול נוסף בנושא התשלום (שילמנו לו לכיוון אחד מה שאמור היה להספיק לשני הכיוונים, והוא לא טרח לתקן אותנו, וציפה לתשלום נוסף על כיוון החזרה...) וארוחת צהריים ב- Toliar (במסעדה עם כמות הזבובים הגדולה ביותר שראינו בחיים, ומלצר עם מיכל ריסוס שמתרוצץ ומשפריץ לכל עבר) יצאנו לדרך עם נהגנו החדש, Allan, שהתברר כדובר אנגלית ברמה מפתיעה לטובה.
עצרנו בגן בוטני לסיור קטן עם הסברים לגבי הצמחים - העצים והשיחים - האנדמיים למדגסקר ועוד סיפורים לגבי השבטים השונים ומנהגיהם... ואפילו ראינו mouse lemur מנומנם בתוך אחד הגזעים.
משם כבר המשכנו בנסיעה ארוכה לפנים היבשת, מזרחה. עצרנו לקנות פרי מוזר דומה לאנונה, אבל המוכרת ציינה שצריך לשמור אותו כמה ימים עד שיבשיל... המשכנו אל החשכה עם סיפורים מעוררי השראה של הנהג לגבי שודדים חמושים ששמים מחסום אבנים על הכביש, עוצרים רכבים ולוקחים להם תכשיטים - אבל אל דאגה, זה רק בלילה. באמצע הדרך הנהג עצר בפתאומיות ויצא. חשבנו שהוא הלך להשתין, אבל זו הייתה בחירה מעט מוזרה של מקום כי לא היה אף שיח או עץ והייתה רוח אימתנית. אז הסתבר שהוא בסך הכל הלך לאסוף חלק מהאוטו שהתעופף ברוח לצד הכביש.
לאחר מכן עברנו דרך מספר עיירות. לדברי הנהג מדובר במקומות מפוקפקים שמנוהלים ע"י פקיסטנים וסרי-לנקאים שמעוניינים באיזור בגלל הימצאות של אבני ספיר. מסתבר שכל מדגסקר עשירה מאוד באבנים יקרות, בכסף, בזהב ובנפט (זה מסביר אולי למה על השטרות המדגסקרים מופיעים בגאווה טרקטורים). באיזור שבו עברנו נמצא לפני 12 שנה ספיר ענק ומאז הוא הפך לאתר משיכה להרפתקנים ושלל מחפשי דרכי התעשרות מהירה, ויחד אתם אוכלוסיה של כנופיות, סוחרי סמים ונרקומנים, זונות ושאר מרעין בישין.
נשמנו לרווחה כשהגענו למלון ושמחנו לגלות חדר מטופח, והחשוב מכל - חיכו לנו שתי כוסות זכוכית בהן הכנו תה לסיכום היום.
עצרנו בגן בוטני לסיור קטן עם הסברים לגבי הצמחים - העצים והשיחים - האנדמיים למדגסקר ועוד סיפורים לגבי השבטים השונים ומנהגיהם... ואפילו ראינו mouse lemur מנומנם בתוך אחד הגזעים.
משם כבר המשכנו בנסיעה ארוכה לפנים היבשת, מזרחה. עצרנו לקנות פרי מוזר דומה לאנונה, אבל המוכרת ציינה שצריך לשמור אותו כמה ימים עד שיבשיל... המשכנו אל החשכה עם סיפורים מעוררי השראה של הנהג לגבי שודדים חמושים ששמים מחסום אבנים על הכביש, עוצרים רכבים ולוקחים להם תכשיטים - אבל אל דאגה, זה רק בלילה. באמצע הדרך הנהג עצר בפתאומיות ויצא. חשבנו שהוא הלך להשתין, אבל זו הייתה בחירה מעט מוזרה של מקום כי לא היה אף שיח או עץ והייתה רוח אימתנית. אז הסתבר שהוא בסך הכל הלך לאסוף חלק מהאוטו שהתעופף ברוח לצד הכביש.
לאחר מכן עברנו דרך מספר עיירות. לדברי הנהג מדובר במקומות מפוקפקים שמנוהלים ע"י פקיסטנים וסרי-לנקאים שמעוניינים באיזור בגלל הימצאות של אבני ספיר. מסתבר שכל מדגסקר עשירה מאוד באבנים יקרות, בכסף, בזהב ובנפט (זה מסביר אולי למה על השטרות המדגסקרים מופיעים בגאווה טרקטורים). באיזור שבו עברנו נמצא לפני 12 שנה ספיר ענק ומאז הוא הפך לאתר משיכה להרפתקנים ושלל מחפשי דרכי התעשרות מהירה, ויחד אתם אוכלוסיה של כנופיות, סוחרי סמים ונרקומנים, זונות ושאר מרעין בישין.
נשמנו לרווחה כשהגענו למלון ושמחנו לגלות חדר מטופח, והחשוב מכל - חיכו לנו שתי כוסות זכוכית בהן הכנו תה לסיכום היום.

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה